<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת כי תצא</h1>
<h2>דף ד.</h2>
פירוש ייבום. כי ישבו אחים יחדיו [דברים כ"ה]. דורשי רשומות סמך ללאו דלא תחסום כדמפרש בגמרא [יבמות ד' ע"א] מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה ת"ל לא תחסום וסמיך ליה כי ישבו אחים יחדיו. ומכאן פסק יבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה וכופין אותו לחלוץ. ולכך עלה דההיא דאמר רב אין כופין אותו פי' רש"י דוקא בדניחא ליה לתרוייהו ליבומי, אך אם אין דעת האשה לייבומי ונתנה אמתלא לדבריה מטעינן ליה וחליץ כדאמרינן [שם ק"ו ע"א] חליצה מוטעת כשרה ואם אין אנו יכולין להטעותו, כופין אותו לחלוץ, ושקלה כתובתה דקיי"ל בפרק אע"פ [ס"ד ע"א] אין כותבין איגרת מרד על שומרת יבם. ועוד ראיה דאמרי' יבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה וכו', ולאו דוקא נקט מוכה שחין הוא הדין בכל אמתלא הידוע אשר תתן, וראיה מפרק המדיר [ע"ז ע"א] בורסי שמת ולו אח (יבם) [בורסי] יכולה היא שתאמר לו לאחיך הייתי יכולה לקבל ולך איני יכולה לקבל וכן פי' רש"י. מכל הלין טעמים דכפינן ליבם דחליץ ושקלה כתובתה. וי"א דבשום אמתלא לא כפינן לחלוץ, רק במוכה שחין ובורסים דווקא.
<h2>דף יז:</h2>
אחים יחדיו [דברים כ"ה]. פסק זו מצות עשה ליבם אשת אחיו מאביו אם מת בלא זרע, דילפינן אחוה אחוה מבני יעקב, שנ' (בראשית מ"ב ל"ב) שנים עשר אחים אנחנו ונאמר כאן אחים, מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב, פרט לאחיו מן האם שאינו מייבם שנ' אחים יחדיו שהם מיוחדין בנחלה ונוחל זה את זה פרט לאחין מאמו. ובספרי [שם פיסקא רפ"ח] פירש לכך צריך למילף ולמעט אחין מאמו מדכתיב יחדיו לפי שמצינו אחוה, גבי עריות שנ' (ויקרא י"ח ט"ז) ערות אשת אחיך לא תגלה מה התם בין מן האב בין מן האם יכול שומעני גבי ייבום כן ת"ל אחים יחדיו, המיוחדין בנחלה כדפי'.
<h2>דף כג.</h2>
האחת אהובה והאחת שנואה [דברים כ"א]. מכאן מרבה נשים מרבה כשפים. האחת אהובה. בגימ' (ש) אהובה בנישואיה. זו שנואה אותיות נשואה כדפי' שנואה בנישואיה. (ב)לשון שנאה כתיב ה' פעמים בפרשה, שנואה, והשנואה, לשניאה, השנואה השנואה, כנגד ה' צוויין האמורין בפרשה דלעיל והבאתה, וגילחה, ועשתה, והסירה, וישבה. ללמד כי בן השנואה, בן יפת תואר היה.
וכן פסק כל גיורת אסורה ליארס ולינשא עד לאחר ג' חדשים מגרותה. ושאילה באה לפנינו על בעלי תשובה הוא ואשתו שחזרו וטבלו אם צריך ג' חדשים, ולהתייחד עמה שלא בעדים אם אסור לו עד לאחר ג' חדשים. ופסק דוקא בגיורת שנתגיירה או ישראלית שנשתמדה שמא זרע פסול היה בה, ואע"ג דאמרי' [סנהדרין מ"ד ע"א] אע"פ שחטא ישראל הוא, מ"מ קי"ל גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. [אע"ג דאמרינן] בפ' החולץ [מ"ה ע"ב] הלכתא גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר. ואית ספרים דגרסי' ה"מ לישראל אבל לכהן לא, וברוב ספרים ליתא. מ"מ הכא שגם האיש שנשתמד היה עמה בגיותה ורוב בעילות אחר הבעל ה"ל זרע שיצאו משניהם מפנוי הבא על הפנויה, ולכך הלכה למעשה בא לידי והתרנוה להם לינשא ביחד מיד אחר הגירות, בלא המתנת ג' חדשים.
<h2>דף לה.</h2>
וכן פסק כל גיורת אסורה ליארס ולינשא עד לאחר ג' חדשים מגרותה. ושאילה באה לפנינו על בעלי תשובה הוא ואשתו שחזרו וטבלו אם צריך ג' חדשים, ולהתייחד עמה שלא בעדים אם אסור לו עד לאחר ג' חדשים. ופסק דוקא בגיורת שנתגיירה או ישראלית שנשתמדה שמא זרע פסול היה בה, ואע"ג דאמרי' [סנהדרין מ"ד ע"א] אע"פ שחטא ישראל הוא, מ"מ קי"ל גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. [אע"ג דאמרינן] בפ' החולץ [מ"ה ע"ב] הלכתא גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר. ואית ספרים דגרסי' ה"מ לישראל אבל לכהן לא, וברוב ספרים ליתא. מ"מ הכא שגם האיש שנשתמד היה עמה בגיותה ורוב בעילות אחר הבעל ה"ל זרע שיצאו משניהם מפנוי הבא על הפנויה, ולכך הלכה למעשה בא לידי והתרנוה להם לינשא ביחד מיד אחר הגירות, בלא המתנת ג' חדשים.
<h2>דף לט:</h2>
פירוש ייבום. כי ישבו אחים יחדיו [דברים כ"ה]. דורשי רשומות סמך ללאו דלא תחסום כדמפרש בגמרא [יבמות ד' ע"א] מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה ת"ל לא תחסום וסמיך ליה כי ישבו אחים יחדיו. ומכאן פסק יבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה וכופין אותו לחלוץ. ולכך עלה דההיא דאמר רב אין כופין אותו פי' רש"י דוקא בדניחא ליה לתרוייהו ליבומי, אך אם אין דעת האשה לייבומי ונתנה אמתלא לדבריה מטעינן ליה וחליץ כדאמרינן [שם ק"ו ע"א] חליצה מוטעת כשרה ואם אין אנו יכולין להטעותו, כופין אותו לחלוץ, ושקלה כתובתה דקיי"ל בפרק אע"פ [ס"ד ע"א] אין כותבין איגרת מרד על שומרת יבם. ועוד ראיה דאמרי' יבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה וכו', ולאו דוקא נקט מוכה שחין הוא הדין בכל אמתלא הידוע אשר תתן, וראיה מפרק המדיר [ע"ז ע"א] בורסי שמת ולו אח (יבם) [בורסי] יכולה היא שתאמר לו לאחיך הייתי יכולה לקבל ולך איני יכולה לקבל וכן פי' רש"י. מכל הלין טעמים דכפינן ליבם דחליץ ושקלה כתובתה. וי"א דבשום אמתלא לא כפינן לחלוץ, רק במוכה שחין ובורסים דווקא.
פירוש תיקון מנעל. כתיב [דברים כ"ה] וחלצה נעלו פסק ר"ת שצריך שיהיה מנעל מעור בהמה טהורה דומיא דתחש שנ' (יחזקאל ט"ז י') ואנעלך תחש, דלא הוכשרו למלאכת שמים, ולמצות שמים, אלא עור בהמה טהורה ולא מעור סוס וכלב וחזיר וחמור. שיעור גובה המנעל תנן בפ' מצות חליצה, ותנן בפ"ק דבכורות [י"ג ע"א] בראשונה מצות ייבום קודם, פי' שהיו מכוונים לשם שמים, ועכשיו מצות חליצה קודמת, ואמר רב ואין כופין, ופי' ר"ת שכך הלכה דמצות חליצה קודמת בזמן הזה, דהלכה כסתם משנה דבכורות.
<h2>דף מה:</h2>
וכן פסק כל גיורת אסורה ליארס ולינשא עד לאחר ג' חדשים מגרותה. ושאילה באה לפנינו על בעלי תשובה הוא ואשתו שחזרו וטבלו אם צריך ג' חדשים, ולהתייחד עמה שלא בעדים אם אסור לו עד לאחר ג' חדשים. ופסק דוקא בגיורת שנתגיירה או ישראלית שנשתמדה שמא זרע פסול היה בה, ואע"ג דאמרי' [סנהדרין מ"ד ע"א] אע"פ שחטא ישראל הוא, מ"מ קי"ל גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. [אע"ג דאמרינן] בפ' החולץ [מ"ה ע"ב] הלכתא גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר. ואית ספרים דגרסי' ה"מ לישראל אבל לכהן לא, וברוב ספרים ליתא. מ"מ הכא שגם האיש שנשתמד היה עמה בגיותה ורוב בעילות אחר הבעל ה"ל זרע שיצאו משניהם מפנוי הבא על הפנויה, ולכך הלכה למעשה בא לידי והתרנוה להם לינשא ביחד מיד אחר הגירות, בלא המתנת ג' חדשים.
<h2>דף מז:</h2>
והסירה. וגלחה ועשתה [דברים כ"א]. היא בעצמה, אך הוא צריך [ליזהר] שלא יגע בבגדיה ובתכשיטיה. מכאן פסק שהוא אסור ליגע ולהסתכל בקישוטיה שלא יהרהר בה. ופסק בפרק החולץ [מ"ז ע"ב] אם היפת תואר קיבלה עליה להתגייר מיד ברצונה, מטבילה מיד ולא בעי כל הני, רק הפרשה ג' חדשים כדי להבחין בין זרע כשר לזרע פסול שנ' ירח ימים ירח חד ימים תרי הרי ג'. וכן פסק כל גיורת חייבת לגלח ראשה קודם שתטבל ותתגייר ולרחוץ מגילוחה, ולהסיר שיקוץ ע"ז מעליה, שהע"ז מטמאה כמת כשרץ וכנדה.
<h2>דף עו:</h2>
פירוש מצרי ואדומי. דור שלישי יבא [דברים כ"ג]. א"ר ישמעאל מצריים שהשליכו זכרים של ישראל ליאור, ואדום שהקדימו ישראל בחרב, התיר להם דור שלישי. ועמון ומואב שהטילו עצה להחטיא ישראל, בבנות מואב, אסורין עד עולם. מכאן כל המחטיא קשה מן ההורג שההורגו מוציאו מן העוה"ז והמחטיאו מוציאו מן העוה"ב.
<h2>דף עז.</h2>
פירוש עמוני ומואבי. לא יבא עמוני ומואבי וגו' [דברים כ"ג]. בזכרים הכתוב מדבר דברי ר' יהודה, פי' מדכתיב עמוני ומואבי ביו"ד, ולא כתיב עמון ומואב, כמו דכתיב ממזר ולא כתיב ממזרי. וחכמים אומרים על דבר אשר לא קדמו וגו' מי שדרכו לקדם יצאו נשים שאין דרכן לקדם, לפי שנ' (תהלים מ"ה י"ד) כל כבודה בת מלך פנימה. וכן נראה דק"ק א"כ לרבנן כיון דיליף ליה נשים דלא, משום דקידום לחם ליתיה בנשים, אמאי כתיב עמוני ומואבי. וכן נראה דהכי פי' דרבנן אמרו אפי' לא כתיב עמוני ומואבי ביו"ד, מצי למילף דנשים לא, משום טעם קידום לחם.
דורשי רשומות סמוכות. סמך ממזר לעמון ומואב, לפי שבאו מן ממזרות שבא לוט על שתי בנותיו. ולמה הקדים בקרא עמוני למואבי והלא מואב נולד ראשון, נראה לפי שהצעירה קראה אותו בלשון נקייה יותר מן הבכירה, אין הקב"ה מקפח שכר ואפי' שיחה נאה. והא דדרשו רבותינו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, לפי שבנות לוט נתכוונו לטובה לשם שמים. ועוד טעם אחר לפי שאמר לוט להציל שני המלאכים מאנשי סדום ואמר (בראשית י"ט ז') הנה נא לי שתי בנות וגו' לכך הנקבות מותרות. אשר לא קדמו. בגימ' את הזכרים.
<h2>דף קב:</h2>
פירוש תיקון מנעל. כתיב [דברים כ"ה] וחלצה נעלו פסק ר"ת שצריך שיהיה מנעל מעור בהמה טהורה דומיא דתחש שנ' (יחזקאל ט"ז י') ואנעלך תחש, דלא הוכשרו למלאכת שמים, ולמצות שמים, אלא עור בהמה טהורה ולא מעור סוס וכלב וחזיר וחמור. שיעור גובה המנעל תנן בפ' מצות חליצה, ותנן בפ"ק דבכורות [י"ג ע"א] בראשונה מצות ייבום קודם, פי' שהיו מכוונים לשם שמים, ועכשיו מצות חליצה קודמת, ואמר רב ואין כופין, ופי' ר"ת שכך הלכה דמצות חליצה קודמת בזמן הזה, דהלכה כסתם משנה דבכורות.
<h2>דף קה.</h2>
ולמה הקדים חליצה לרקיקה, לומר ברצון הייתי תחתיך לשרתך לחלוץ מנעליך, והוא אומר לא חפצתי בך והיא משיבה גם אני לא אחפוץ ורוקקת בפניו, לכך ואתה מאוס בעיני כרוק הזה, או לא אחפוץ בשכבת זרע שלך שדומה לרוק.
